הרב אברהם לארידו

רבי אברהם לארידו נולד בעיר תיטואן במרוקו בשנת תק"מ^[1]. בתיטואן גדל על ברכי התורה והיראה אצל חו"ר העיר אשר העמידו תלמידים הרבה לשם ולתפארת, והיה חברו של רבי יצחק בן ואליד זצ"ל בעמח"ס "ויאמר יצחק", והתכתב אתו רבות^[2]. 

 כבר בימי עלומיו נודע רבי אברהם בצדקותו ובחסידותו, ובעודו בן 11 שנים בלבד, כבר הפריש עצמו מאכילת בשר, ירקות וקטניות והקדיש כל מרצו ומחשבותיו לעסק התורה יומם ולילה. בהיותו כבן 30 חלה חולי גדול, והזהירוהו הרופאים שיפסיק לסגף עצמו ולהימנע מאכילת בשר, ואכן מהיום ההוא ואילך אכל בשר עוף דווקא וגם זה רק משחיטתו ובדיקתו, וקטניות וירקות לא אכל. בצעירותו גלה רבינו מעיר הולדתו תיטואן לעיר ג'יברלטאר. גם שם המשיך לעלות ולהתעלות בתורה וביראת שמים, וישב בבית דין יחד עם הגאון רבי יצחק הלוי זצ"ל. בשבתו בג'יברלטאר בשנת תקפ"ז, חיבר יחד עם רבי יצחק הלוי הנ"ל, את הספר "דת יהודית"^[3] בלאדינו, הכולל הלכות נידה, חלה, הדלקת הנר ושאר דיני נשים, והפיצוהו חינם לזכות בו את הרבים. בין רבי אברהם לרי"ץ הלוי היתה אהבה רבה בלב ונפש, ואף חיתנו את בניהם זה עם זו.

במרוצת השנים הגיע לעיר התורה איזמיר יע"א, שם ישב במחיצת גדולי ישראל דאז וביניהם הגאון רבינו חיים פלאג'י זצ"ל (שאף הכניסו לביתו ממש עד אשר רכש רבינו בית דירה לעצמו), הגאון רבינו חיים בנימין פונטרימולי זצ"ל (בעמח"ס "פתח הדביר") ועוד, ונעשה להם לחבר. שנים רבות שכן רבינו באיזמיר ועדויות על גודל חסידותו ופרישותו ואורח חייו אנו רואים בספרי גדולי דורו^[4], וכונה בפי כל ח"ק (חסידא קדישא) לישראל. מרוב חסידותו, קבע שתי מזוזות בדלת ביתו, האחת מימין והאחת משמאל (כדי לצאת ידי חובת כל הדעות)^[5]. בשבתו באיזמיר תיקן מספר תקנות, ביניהם קריאת ההפטרה ע"י העולה בקול רם הוא לבדו^[6], ועוד.

בשנת תרי"ט, עבר להתגורר בעי"ת בירות יע"א. עם הגעתו רצו בני הקהילה להכתירו עליהם בכתר הרבנות, אבל רבינו לא הסכים. לאחר הפצרות רבות נעתר לבקשתם וקיבל עליו את עול הרבנות חינם אין כסף, וזאת על מנת להמשיך ולהרבות תורה בעם. בבירות תיקן כמה תקנות חשובות. דאג להביא מעיה"ק ירושלים שו"ב לקהילת האשכנזים בבירות, תיקן קופת צדקה בעבור העוברים ושבים, ייסד בית טבילה לנשים, ועוד. נלחם מלחמת ה' נגד פורצי גדר מקרב העם אשר לא סרו לחוקי התורה, ולא חת לקומץ אנשים אשר יצאו נגדו בתקיפות. עם כל זאת, לא נמנע מלנהוג כלפיהם במדת החסד והרחמים בבחינת שמאל דוחה וימין מקרבת.

רבינו זצ"ל ישב על מדין בבית הדין דעי"ת בירות יחד עם חכמי ורבני העיר, וביניהם הרב מנשה עזרא סתהון^[7] זצ"ל ועוד אחרים.

בשנת תרכ"ה פרצה מגיפת כולירע קשה בכל איזור המזרח התיכון. לדאבוננו לא פסחה המגיפה גם על העיר בירות ועל רבינו זצ"ל, וביום י"ב סיוון תרכ"ה עלה רבינו רבי אברהם לארידו בסערה השמימה. כבוד גדול עשו לו בפטירתו. כל חנויות העיר נסגרו, ומספד כבד ומר ערכו לו. בראש הספידו הר"ר יעקב טעמבול אשר הגיע מדמשק, והתיישב במדרש כוואג'ה רפאל בבירות^[8]. כמו"כ הספידוהו חכמי דורו בכל רחבי תבל^[9]. מסע ההלוויה יצא מבירות אל עבר עי"ת צידון יע"א, על מנת לקוברו שם מפני שהיא נחשבת לארץ ישראל. רבינו נטמן באדמת צידון וקברו נודע למקום תפילה וישועה עבור הקהילה.

במרוצת השנים שלאחר פטירת רבינו זצ"ל, התרחש שינוי בקרב קהילת בירות. הקהילה שהיתה פורחת ומשגשגת, פתאום בטל מעליה כל שפע וברכה. אנשי העיר אשר הבינו שבשל העוון שציערו את החסיד הקדוש הרב אברהם לארידו בחייו קרה להם כך, לא אחרו לעשות. ביום ז"ך אדר ב' שנת תרנ"ז, לאחר כ"ב שנים מפטירת רבי אברהם זצ"ל, נשלח מכתב^[10] מאת אנשי ק"ק בירות אל אנשי ק"ק צידון, וזה תוכנו:

"להיות כי מזה זמן כמו כ"ה שנה מעלה מטה ??? נמצא פה בירות יע"א מע' הרב הגדול חסידא קדישא כה"ר אברהם לרידו נ"ע זיע"א והיו איזה אנשים מתושבי עירנו זאת שהקלו בכבודו וצערו להרב הנ"ל "אוי לנו על צערו של צדיק" וחרפוהו וגדפוהו בעונות הרבים, והנה עינינו הרואות כי מיום פטירת הרב הנז"ל ואנחנו הולכים ומתמוטטים בטל ממנו כל שופע וכל ברכה וחלילה לנו לומר מקרה הוא כי אנחנו ישראל מאמינים בני מאמינים כי הכל בהשגחה פרטית ואמרנו מי יודע אולי מעון הרב הנז' ואם היה ארונו נגנז פה יע"א היינו הולכים ומשתטחים על קברו ועושי'? כפי מה שיאות לאיש קדוש כמוהו אבל בעונות לא זכינו לאורו והוא נגנז בעי"ק צידון ת"ו לזה קמנו ונתעורר והננו מרשים את שני צנתרות הזהב הלא המה מע' הגבירים הרמים ראשון בקודש מע' הגביר סי' מרדכי הלוי יצ"ו ואחריו לו קם מע' הגביר סי' אברהם ואלידו יצ"ו שהם יאזרו חיל ויבחרו להם מנין אנשים מהוגנים וישלחום על קבר הרב הנז' ויקראו שם חמשה ספרי תהלים וישתטחו על קברו ויבקשו ממנו מחילה בעדנו ויעשו לו השכבה באופן היותר טוב ומועיל ובטחוננו חזק בקדושתו וחסידותו שהוא ימחול לנו ויאר פניו אלינו ויעמוד בתפי' עלינו לפני בורא עולם שיחוס וירחם עלינו וישיב לנו השופע ויחדש ימנו כקדם אמן וע"ד אמו"ץ ח"ש פה בירות יע"א בכ"ז לאדר"ב ש' התרנ"ז לפ"ג."

עד כדי כך מגעת קדושתו ופרישותו של הרב החסיד רבינו אברהם לארידו זצ"ל, שאף לאחר פטירתו, קדושתו עדיין משפיעה בעולם. יה"ר שזכותו תעמוד לנו ולכל עמ"י בכל אתר ואתר אכיה"ר.

ת.נ.צ.ב.ה

בספריית אוני' בר אילן ישנו קובץ כת"י מאוסף מוסיוף, ובו חידושים על הש"ס, תשובות בהלכה ועוד. מתוך קובץ זה, נתפרסמה תשובת רבינו אברהם לארידו לבנו ר' מרדכי בג'יברלטאר, בעניין מי הקולוניא, בקובץ תורני "זכור לאברהם" היוצא לאור ע"י בימ"ד "ישיבת אליהו" - חולון, שנת תשפ"ב, חלק ב' - "ידי עובדיה" עמוד תת"ט.