הרב בן ציון ליכטמן הלוי


הרב בן ציון ליכטמן הלוי

הרב בן ציון הלוי לִיכטמן (ה'תרנ"ב, 1892 - י"ב באדר ה'תשכ"ד, 25 בפברואר 1964), היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בביירות בירת לבנון, ואב בית הדין. מחבר סדרת הספרים "בני ציון" - באור רחב על סדר שולחן ערוך אורח חיים.

הרב בן ציון הלוי לִיכטמן, נולד לאברהם לוי הלוי בשנת ה'תרנ״ב (1892), בעיירה בראילוב שליד עיר המחוז ז׳יטומיר, שבאוקראינה (אז חלק מהאימפריה הרוסית). הוא דור שביעי לרבי שכנא צבי מנמירוב (תלמיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל המאור עיניים), שהיה המגיד מישרים בעיר נמירוב בזמן תלמידי הבעל שם טוב, בסביבות השנים ה'ת"ף - ה'תק"ם, ומחבר ספרי "הרי בשמים" על חמשה חומשי תורה, ועל חידושי הלכות ואגדות.

הרב לִיכטמן למד בישיבות ליטא - סלובודקה, מיר, ראדין וסלוצק. הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת סלוצק הרב איסר זלמן מלצר. למד גם אצל "העילוי מפולטבה" רבי יואל שורין, ראש ישיבת "אור תורה" בנובוהרד-וולינסקי (זוועהיל), ואף נשא לאשה את בתו בזיווג ראשון, בהמשך התגרש ממנה. היה ר"מ בזוויעהל, וכן שימש כרב העיירה פאלין (פולן או פוילין, נקראת כיום Chervonoarmiys’k) שבאוקראינה. אחיו יעקב נרצח בפוגרום שנערך באוקראינה בשלהי מלחמת העולם הראשונה (ככל הנראה על ידי אנשי סימון פטליורה ב-1919), ולימים הוא קרא לבנו הקטן על שמו.

באמצע שנות ה'תר"פ (תחילת שנות העשרים), עלה לארץ ישראל. נישא בירושלים לאסתר אהובה (בת הרב משה ניישילר), דור שישי לרבי מנחם מנדל מרימינוב, ובשבט ה'תרפ"ח נולדו להם תאומים, יוסף ומשה. הרב לִיכטמן שימש בתפקידים תורניים והיה פעיל ציבורי בירושלים, ובין היתר היה ר"מ "ישיבת גבעת שאול". כמו כן היה פעיל בתל אביב, ושימש תקופה כמנהל תלמוד תורה "שארית ישראל" בעיר.

ארץ ישראל באותן שנים לא הייתה משופעת במשרות רבנות קהילות, ולפיכך למרות גדלותו התורנית, בעטייה זכה להמלצות חמות מחשובי רבני התקופה, ביניהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק ורבו הרב מלצר, שכתבו לו בשנת ה'תרפ"ו, סמוך לבואו לישראל, שברצונם שיתיישב בה קבוע ויהיה לאב"ד, מורה צדקומנהיג, הוא לא מצא משרה הולמת, ובשנת ה'תרצ״ב (1932), עקר לעיר ביירות בלבנון, ושימש בה כשוחט ובודק, דיין ומורה צדק לקהילת האשכנזים בעיר. בהמשך, לאחר מותו של הרב מחפוד, רבה הראשי של הקהילה בביירות, התמנה הוא תחתיו. בביירות נולדו לו ילדיו יעקב, וחוה שפרינצה (הלפגוט).

בפעילותו בביירות שימש גם כרב בית הכנסת האשכנזי שהיה מעל בית הספר "תלמוד תורה". בית הספר הנוסף היה ה"אליאנס" של "כל ישראל חברים", ובניו למדו גם בו. הוא נפגש עם ראשי המזרחי, וראשי אגודת ישראל, הרב יצחק מאיר לוין והרב משה בלוי, שבאו לבקרו ב-1945. בשנות החמישים נפגש עם פייר ג'ומאייל. כמו כן תמך גם בפעילות המכבי הצעיר בעירו.

בשנת ה'תשי״ט (1959), חזר עם משפתו לישראל, לירושלים, שם הייתה לו משפחה ענפה. ובשנת ה'תשכ"ד (1964) נפטר בה לאחר מחלה, ונקבר בהר המנוחות. רעייתו נפטרה בירושלים בשנת ה'תשמ״ב (1982).

קברו של ר' ב"צ ליכטמן זצ"ל בהר המנוחות

חתימת קודשו של ר' ב"צ ליכטמן עם חותמת בית דינו - מתוך ארכיון כתביו בספריית "אוצר אליהו" - חולון

אתר זה נבנה באמצעות