חכם אברהם (שעבאן) סרור

חכם אברהם (שעבאן) סרור זצ"ל, נולד בביירות בר"ח שבט תרפ"ו (16.01.1926), לאביו ח' שבתאי (הידוע בשם חכם "אבו מוסא" שעבאן. נולד בבירות בשנת תרמ"א 1881 לאביו שהיה מילידי העיירה "דיר אלקמר", ונפטר בבת ים בגיל 89 בשנת תש"ל 1970), ולאמו מרת תמם בת אברהם לבית ברכאת (ילידת בירות שנת תר"ס 1900, ואשר נפטרה בכפר עאליי בשנת תשכ"ב 1962).

את לימודיו השלים בבית הספר "אליאנס", ובשעות אחר הלימודים, למד לימודי קודש אצל חכמי ורבני הקהילה בלבנון. את מקצוע השחיטה למד אצל הרב חכם אליהו כאביה זיתוניה זצ"ל, ובעודו בן 20 שנים בלבד, ביום ט"ו בשבט תש"ו (17.01.1906) קיבל סמיכה לשחיטה ע"י חו"ר עיה"ק בירות, מורו ורבו חכם אליהו כאביה זיתוניה, וחכם אברהם שעיה מוגרבי. ביום ח"י אדר תשט"ז, עיטר את תעודת הסמיכה בחתימתו, גם המרא דאתרא, אב"ד דעי"ת בירות, הרה"ג בן ציון ליכטמאן הלוי זצ"ל, מחבר הספרים בני ציון ו' חלקים על שו"ע או"ח ועוד.

ביום א' בשבת, י"ג סיון תשי"א (17.06.1951) נשא לאשה את מרים בת שלמה למשפחת סיכרי. באותה התקופה למד חזנות באופן עצמאי, ע"י האזנה לחזנים ששימשו בבית הכנסת מגן אברהם, ובזכות זאת, הגיע גם הוא עצמו, להיות חזן בבית הכנסת מגן אברהם במשך כ20 שנה. כמו"כ היה עורך חופות וקידושין בבית הכנסת, יחד עם הרבנים חכם יעקב עטייה וחכם שחוד שרים, עד עלייתו לארץ ישראל בשנת תשכ"ח (1968).

בשנת תשט"ו (1955) הוציא לאור סידור "תפילת ישרים" אשר נדפס בדפוס פליקס מזרחי, בקהיר - מצרים. כמו"כ, היה מו"ל בכל שנה, את הלוח העברי השנתי אשר היה במהדורת כיס, הנקרא בפי יהודי לבנון "לוח העיבור". בשנת תשי"ח (1957) כשנולד לו ילדו הרביעי שלמה, לימד אותו החכם אליהו לוי סרוגו זצ"ל את מלאכת המילה תוך שבוע בלבד, וכך זכה שברית המילה הראשונה שערך, היתה לבנו.

את יום עבודתו היה מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות במצות השחיטה בבית המטבחיים, ובשעה 8:00 בבוקר, כבר היה מלמד עברית בבית הספר "אליאנס". בנוסף הייתה לאביו חנות בצמוד לבית הכנסת מגן אברהם, שבה היה עוזר לאביו בשעות הערב. כמו"כ, היה מייצר את היין והערק הכשרים ליהודי לבנון, תחת המותג "אשכול", שאותם היה מפיק מהיקב שהיה בכפר פלוע'ה. את היין והערק היה מוכר בחנות הנ"ל, ובנוסף היה מייבא טליתות וספרי קודש מישראל, וכן בפסח היה מייבא מצות עבור הקהילה. גם בשלושת חודשי הקיץ כאשר היה עולה עם משפחתו (כמו רבים מאנשי הקהילה) לכפר הנופש עאליי, שימש כשוחט מוהל וחזן.

חכם אברהם זצ"ל, היה אדם עניו, שקט, צנוע, ואוהב אדם. בקהילה קראו לו גם ״מורה סרור״ (או "מורה שעבאן"). החיוך שלו ונועם הליכותיו שיקפו עוד יותר את טוב ליבו ומוכנותו לתת לזולת ולהעניק מזמנו למען הקהילה.

בשנת תשכ"ח (1968) עלה יחד עם משפחתו (ובהם אביו, אשתו ו6 ילדיו) לארץ הקודש, והשתקע בשכונת רמת הנשיא בבת ים. באותו העת, עדיין לא היה בית כנסת בשכונה, לכן הקים הוא בית כנסת זמני בביתו, ובו היה מארגן תפילה בשבתות עד אשר עיריית בת ים סידרה מקום לבית כנסת קבוע. בארץ, עבד בתור משגיח בבית המטבחיים, ובערבים היה עורך חופות וקידושין מטעם הרבנות הראשית לתל אביב. כמו"כ המשיך גם בארץ להכניס ילדים בבריתו של אברהם אבינו ע"ה והכין ילדים לקראת בר המצווה. בשנת תשמ"א (1981) נחנך בית הכנסת "בית יעקב" לעדת ק"ק יהודי לבנון ברמת הנשיא בבת –ים, שם שימש כחזן הראשי עד לפטירתו.

חכם אברהם זצ"ל, השאיר אחריו את אשתו מרים (מארי) וששה ילדים:

בתו הבכורה תמימה, נולדה ביום ה', כ"ז אייר (מ"ב לעומר) תשי"ב. (22.05.1952).

בתו השניה סטלה (אסתר), נולדה ביום ו', כ"ז כסליו (ג' דחנוכה) תשי"ד. (04.12.1953).

בנו השלישי שבתאי, ביום ד', ו' טבת תשט"ז, (21.12.1955).

בנו הרביעי סולי (שלמה), נולד ביום ה', ה' כסליו תשי"ח (28.11.1957).

בתו החמישית רותי, נולדה ביום שבת קודש, ח' אייר (כ"ג לעומר) תשי"ט (16.05.1959).

בנו השישי יצחק, נולד ביום ב', כ"ב מרחשוון, תשכ"ג (19.11.1962).

במוצאי חג השבועות ז' בסיון התשס"ח (10.06.2008) נפטר לבית עולמו בגיל 82.

תודתינו נתונה לבנו שבתאי ולבתו סטלה, שהיו לנו לעזר בעריכת כתבה זו.

תעודת הסמיכה שקיבל חכם אברהם מחו"ר עי"ת בירות יע"א	סידור "תפילת ישרים" שהדפיס	מותג היין והערק הכשרים "אשכול"	חכם אברהם זצ"ל, יחד עם משפחתו, על מדרגות ההיכל בבית הכנסת הגדול "מגן אברהם" בו שימש כחזן הראשי
שיער עברית בכיתה של "מורה שעבאן", בבית הספר "אליאנס"	"ביום חתונתו וביום שמחת לבו"	"עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם" - ביום בר המצווה לבנו הגדול שבתאי הי"ו, בבית הכנסת שהקים בביתו בבת ים, במרכז, אביו הח' "אבו מוסא" שעבאן.	קברו של חכם אברהם זצ"ל, בבית העלמין בחולון, לצד אשתו ע"ה