חכם אליהו סרוגו הלוי

חכם אליהו סרוגו (סוויד) הלוי, נולד בצידון לאביו יוסף (אשר כונה יוסף אל-שאמי) ולאמו מרת בידא. לאחר תקופה, הגיעה המשפחה לבירות.

בצעירותו למד תורה אצל חכמי בירות ושם למד שחיטה ומילה. כאשר גדל התחיל לעבוד עם משפחתו בתור "מנג'ד" (רפד - עוסק בריפוד). את מקצוע הרפדות למד מחכם שחאדיה כאביה זיתוניה זצ"ל (אשר לימים נשא את בת אחיו), ואף עבד עמו תקופה מסוימת עד שפתח עסק עצמאי. במקביל, עסק ביבוא של כותנה ממצרים ושל שמן זית וגבינות מארץ ישראל. לצורך זה נסע פעמים רבות למצרים ולארץ ישראל, ועבד בשותפות יחד עם מר זאכי בלנגה מחיפה.

בימי מלמחת העולם הראשונה בשנת תרס"ד לערך, ברח לברזיל יחד עם אחיו (סלים ועבדו) כדי לא להתגייס לצבא העות'מאני, ולאחמ"כ שב לבירות. לאחר פטירת אשתו הראשונה שילדה לו שלשה בנים - יוסף איזאק ומואיז, התחתן עם אשתו השניה – מרת פרידה, בתו של אחד מנכבדי קהילת דיר אל קמר בבירות, החה"ש כה"ר סלים שלמה כאביה זיתוניה זצ"ל אביו של הרב חכם אליהו זצ"ל. לאחר נישואיהם, הציבה לו רעייתו תנאי, שאביה הזקן ח' סלים, יעבור להתגורר עמם. חכם אליהו הסכים מיד, ואכן יחד הם סעדוהו על אותו שולחן עד לפטירתו.

בבירות שימש במשך שנים רבות כשוחט, מוהל, וחבר בחברא קדישא של הקהילה. חמיו שהיה ירא שמים בתכלית, גומל צדקות וחסד, ועם כל זאת ג"כ עשיר גדול, הטיל על בנו בכורו החסיד חכם מרדכי (מירדוך) כאביה זיתוניה זצ"ל ועל חתנו חכם אליהו סרוגו זצ"ל, להקים ולנהל את קופת "מתן בסתר" בבירות. בדרך זו עשו צדקות וחסדים רבים, ובכל יום ששי היו מחלקים ליהודי בירות הנזקקים פיתות ואורז לשבת. לאחר פטירת גיסו השני, מו"ר הרב אליהו כאביה זיתוניה זצ"ל – ראש השוחטים ורבה של העיירה עאליה, הופקד חכם אליהו סרוגו על השחיטה בעיירות הקייט. בזכות שחיטתו הכשרה בעיירות פאלוג׳ה ועאליה, יכלו היהודים לקנות בשר כשר בצאתם לנופש בחודשי הקיץ.

במקביל למלאכות הקודש הרבות בהן עסק, הוא עזר באופן פעיל בקליטת המהגרים היהודים שעברו דרך בירות לארץ ישראל. כשעברו דרכו בתחילה, הפקידו אצלו את כל כספם ורכושם, ולאחר מכן קיבלו את הכל בחזרה עד המיל האחרון משותפו זאכי בלנגה בחיפה. בזמן מלחמת העולם השניה אירח בקהילה את הקצינים והחיילים האירופים שבאו להלחם בצרפתים של וישי בלבנון.

בשלהי שנת תשכ"ט (אוגוסט 1969) עלה לארץ הקודש והתיישב בעיר בת ים.

בעודו בחיים קנה לעצמו 3 חלקות קבורה. הראשונה בבירות בה גדל, אח"כ נסע לברזיל וקנה שם חלקת קבורה נוספת, וכשעלה לארץ ישראל קנה את קברו האחרון בו נטמן באחרית ימיו בבית העלמין בחולון. חז"ל לימדונו שקניית קבר עוד מחיים היא סגולה לאריכות ימים. מספרים עליו שעל כן זכה לאריכות ימים, וכשנפטר היה מעל גיל 110. על מצבתו נחרט "פה נטמן המעביר על מידותיו" וכו', על פי בקשתו ללא שום תארים או כל דבר אחר.

בפנקס האירוסין של בירות אשר בספריית "אוצר אליהו" בחולון, נמצאות חתימותיו ובהם היה חותם: "הצעיר אליהו יוסף הלוי סוויד" ופעמים חתם: "הצעיר אליהו סרוגו הלוי".

תודתנו נתונה לנכדו, אל"מ (במיל') מר אליהו לוי סרוגו הי"ו, על עזרתו הרבה בכתיבת קורות חייו של זקנו.