בית הספר "תפארת ישראל"
בית הספר "תפארת ישראל", הוא בית הספר היהודי הראשון שפעל בבירות.
ביה"ס הוקם ע"י הרב חכם זאכי כהן בכ"ט תשרי תרל"ו (28/10/1875). בו ביום נתפרסמה מודעה מאת החכם הנז', בו מכריז על הקמת "בית ספר כללי לבני ישראל הי"ו בלבד ואין לזרים איתנו כלל". מטרת בית הספר היא "לחנך את הבנים על ברכי האמונה הרמה והתבונה". במכתבו, מזמין הרב זאכי כהן לבית הספר ילדים מגיל 7 שנים ומעלה, בו ימצאו "דירה נאה, שלחן ערוך, חנוך טוב וישר בעיני אלהים ואדם".
לאחר כמה חודשים, בראש חודש ניסן תרל"ו, יצא קול קורא (בעיתון חבצלת, כ"ה אייר תרל"ו) מאת חכמי וגדולי ישראל, הקוראים לחזק את ידי בית הספר הנ"ל "תפארת לישראל", ואת ידי מקימיו ומלמדיו: חכם זאכי כהן הי"ו, וסי' עזרא בנבנישתי הי"ו. בראש מכתב הרבנים חתום הרה"ג מרא דאתרא דמתא בירות יע"א, מו"ר חכם יעקב בוקאעי זצ"ל, והחונים עליו, חכמי ומנהיגי הקהילה בבירות: הרה"ג משה ידיד הלוי, ח' יצחק זאכי לארידו, הס' מיכאל דאנה, וגדולי ישראל אחרים: הרה"ג אליהו מני, הרה"ג יוסף מולכו, הרה"ג יוסף חזן, ומר נסים פרחי.
בעיתוני התקופה מדווח רבות בשבח המתרחש בבית הספר. ביניהם מסופר בעיתון חבצלת (ד' אייר תרמ"ב), על שבוע מבחנים שנערך בבית הספר בראש חודש ניסן התרמ"ב. בבוקר אותו היום, הגיע הרב יעקב בוקאעי זצ"ל, ובחן וחקר את התלמידים בהתחלת דקדוק שפה עברית, ובש"ס עם פירושי רש"י והתוס' ובכל דבר עברי, ומאד מאד שמח ועלז הרב מהצלחתם על ידי מורה הלשון העברי בביה"ס, מע' הח' משה חבובא. כמו"כ נבחנו למחרת הילדים, בלשונות ערבי וצרפת. ביום המחרת נתקבצו רבים מבנ"י ובראשם הקאנזול הבריטי מיסטיר אלדהדייאג' ומתורגמנו, וראשי בתי הספר הנוצריים, וכל חכמי ומלמדי העיר, ובחנו התלמידים בלשונות בריטי, טורקי, ערבי וצרפתי ושמחו מאוד על הצלחת התלמידים והשתדלות המורים אשר בחר המיסד הנז', כי באמונה הם עושים. ביום שלאחריו נבחנו תלמידים בחכמות החשבון וסידור פנקסי סוחרים.
"ביום השישי ו' ניסן, נעשה המבחן האחרון, ונקבצו כ600 נפשות מנכבדי העיר, ובראשם הוד מע' השר ג'מיל פאשא, ולשמאלו ישב הרב נחל נובע מקור חכמה מו"ה מרקאדו אפרים אלקלעי - חכם באשי באשי דמשק ומדינותיה, ולפניו כבוד הרב החסיד המופלא כקש"ת מוהר"ר יעקב בוקאעי, ורבים מאנשי הצבא, ומראשי בתי הספר ומנכבדי הנוצרים, ונבחנו יתר התלמידים בלשון צרפתי טורקי אנגליז ערבי ואשכנז, חכמת נימוסי הסוחרים ותנאיהם, ויפיק המבחן רצון מהם ורבים מהם הגישו תודתם להמיסד והמורים ויחלקו כבוד לישראל אשר לו ככה, ויצאו מהבית שמחים וטובי לב".
בשנת תרנ"ח, כעבור כ"ב שנה מהקמת בית הספר החשוב הנ"ל, עקב בעיות המצב הכלכלי העגום ובעיות התקציב הקשות, נאלץ החכם זאכי, לסגור את בית הספר תפארת ישראל, וכעבור מספר שנים אף העתיק מושבו לעיר אלכסנדריה של מצרים.
על אף סגירת בית הספר, וירידתו של מיסדו חכם זאכי הכהן למצרים, לא נשכח פעולו הרב והנשגב בקרב קהילת בירות, וכפי שמדווח בעיתון "דאר היום" (ו' חשון תרפ"ד), שונה שמו של רחוב היהודים בבירות "וואדי אבו ג'מיל", לרחוב "זאכי כהן", על שמו של רבינו זצ"ל, אשר היה המורה הראשון שחינך דור עברי בבירות.
המודעה על יסוד בית הספר
