הרב מנחם שמואל הלוי ("מולא מנחם"; י' באלול ה'תרמ"ד, 31 באוגוסט 1884 – י"ט בשבט ה'ת"ש, 28 בינואר 1940) היה מחנך, משורר ומתרגם, פעיל ציוני בולט ורב קהילת יהודי המדאן שבאיראן ומנהיגה. לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת 1923 כיהן כשופט בבית משפט השלום העברי, נשיא ועד עדת יוצאי פרס וחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים.
נולד בהמדאן שבאיראן לרב שמואל מרדכי ולרחל הלוי. בילדותו התחנך במכּתב מסורתי בעירו ולאחר מכן החל ללמוד במחזור הראשון של בית הספר של כל ישראל חברים שנפתח בעיר בשנת 1900. לאחר מכן המשיך לישיבת "מנחת שמואל" שהקים אביו הרב שמואל הלוי (1846 - 1918). במקביל הוכשר להוראה בבית ספר ממשלתי גבוה בהמדאן והחל לעבוד כמחנך לעברית וצרפתית בבית הספר של כי"ח בגיל 14 בלבד. בשנת 1907 מונה לסגן-מנהל בית הספר ובשנת 1910 מונה למנהלו, ובמשך מספר שנים שימש כמורה לצרפתית בבתי ספר ממשלתיים.בשנת 1924 מונה על ידי הוועד הלאומי לשופט בבית משפט השלום העברי.
בהמשך חייו שימש כשד"ר עבור קרן היסוד ותנועת המזרחי ונסע לארצות שונות ובינהם לבנון - צידון, וביהיותו בצידון בצלים להשכין שלום בין בני העיר אשר היו מפולגים עד אז לשתי סיעות בעקבות מריבה שאירעה בינהם בעבר. בביקוריו בקהילות השונות בעולם הצליח לגייס כספים רבים וזכה לשבחים מבני הקהילות.