רבי מרדכי עבאדי (1826, ה'תקפ"ו, חלב - 1884, כ"ז בסיוון ה'תרמ"ד, ביירות) היה דיין, מקובל ופייטן שפעל בסוריה, בטורקיה בארץ ישראל ובלבנון. כיהן כרב קהילת קיליס. נודע כבקי בשירה, וחיבר פיוטים רבים שנכללו בשירת הבקשות.
נולד בשנת 1826 בחלב שבסוריה לרב יעקב, נצר למשפחת רבנים. בצעירותו התחנך ולמד אצל אביו ואצל סבו, הרב אברהם עבאדי. בהמשך למד אצל הרב משה סוויד, שהיה הרב הראשי המקומי בחלב.
שנים רבות כיהן כרב הקהילה היהודית בקיליס, שבדרום טורקיה. נודע בין השאר בחיבור פיוטים ופזמונים רבים כמו "אני אספר" (על ל"ט אבות מלאכות), "יודוך מלך", "יום זה שירו לאל", "מהללך ורוב גדלך" (על שבעת הרקיעים) "מי ימלל עזוז גבורות", "משמים שלום לעם", "מי לה' איתי עורך", "מקהלות עם", ועוד. שבעה מפזמוניו הכניס לקאנון שירת הבקשות של יהודי חלב, והם והתקבלו בהמשך גם בעדה הבוכריתבירושלים.
עסק גם בחכמת הקבלה, ונודע כבקי בכל ענפי חכמת ישראל,
בשנות השלושים לחייו, עלה לירושלים יחד עם קבוצת רבנים מחלב, ובה הקימו ישיבות ומוסדות תורה שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות בשכונת הבוכרים.
הלך לעולמו ב-27 במאי 1884 בביירות, יש אומרים שהיה בדרך לירושלים, ונקבר בבית העלמין היהודי בביירות.
(מעובד ע"פ הוויקיפדיה העברית)