הרב משה חאג'יז


הרב משה חאג'יז

רבי משה חאג'יז (כונה גם "המני"ח" ה'תל"ב, (1672) - נפטר אחרי שנת ה'תק"י (1750), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.
נולד לרבי ישראל יעקב חאג'יז בירושלים. התייתם מאביו כשהיה כבן שלוש שנים בלבד, ולכן קיבל את חינוכו מאבי אמו, רבי משה גלאנטי רבה של ירושלים, ולמד בבית מדרשו. אחרי פטירתו של רבי משה גלאנטי בשנת ה'תמ"ט נותר חגיז בלי תומך, ויצא כשד"ר לאיטליה ומשם לאמשטרדם. בשנת ה'תנ"ד היה שד"ר במצרים. בשנת ה'תס"ד הדפיס בוונציה את ספרו של זקנו רבי משה גלאנטי, "קרבן חגיגה", ואת ספרו של אביו, שו"ת הלכות קטנות. כמו כן הוסיף הערות לספר אחר של זקנו, "זבח השלמים", וכתב הקדמות לספרים רבים.
אשתו הייתה בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי ואחות אשתו של רבי חזקיהו דה-סילווה מחבר הספר "פרי חדש", ולא נולדו להם ילדים.
בשנת ה'תצ"ח חזר לארץ ישראל. לפי דברי החיד"א ישב בצפת עד מותו, והאריך ימים עד למעלה מתשעים שנים. לפי גרסה אחרת יצא מצפת לביירות להתרפא, נפטר שם והובא לקבורה בצידון ויש המקדימים את תאריך פטירתו.

אתר זה נבנה באמצעות