רבי אבטליון גויוזו

רבי אבטליון גויוזו זצ"ל מחכמי ורבני צפת בשנות הת'.

בשנת תמ"ח חתום הוא יחד עם חכמי עירו^[1] על כתב שליחות של השד"ר רבי שלמה בן יעקב אאילייון זצ"ל מצפת לעיר מנטובה^[2]. 

אף רבי אבטליון עצמו יצא בשד"רות עוב"י צפת, היה זה בשנת תע"ט לעיר בגדאד שבעיראק.

רבינו חיבר ספר בדיני שחיטה ובדיקת הריאה בכתב יד, ובהיותו בעיר בגדאד קיבל עליו את הסכמת המרא דאתרא הגאון הגדול כמוהר"ר רבי שמעון מזרחי זצ"ל^[3]. כתב יד זה היה תחת ידו של הגאון הגדול כמוהר"ר רבי שלמה חזן זצוק"ל וחתימתו מתנוססת עליו, וכן הוא מזכירו בספרו המעלות לשלמה^[4].

ברבות הימים, ככל הנראה הגיע רבי אבטליון לעוב"י בירות יע"א, שם נלב"ע ושם נטמן בשנת תק"א וזאת על פי מצבת קבורתו הנמצאת בבית העלמין היהודי בבירות^[5].

על מצבתו נכתב:

מקום קבורת 

החכם השלם 

הרב אבטליון

ביוזו^[6] נ"ע נלב"ע 

שנת התק"א 

ליצירה ת'נ'צ'ב'ה

[1] הרבנים: "יצחק שלום", "שבתי מולכו", "שמעון גוייוזו", "יוסף ביואש", "יוסף נאגאר", "חייא גבריאל".

[2] אוסף Sofer, David, Ms. 90, ובקטלוג הספריה הלאומית מס' 990001983020205171.

[3] כתב יד זה נמצא בספריה הלאומית של רוסיה בעיר מוסקבה, ובקטלוג הספריה הלאומית מס' 990000753330205171.

[4] ערך רבי אבטליון גויוזו.

[5] מצבה מס' 1233.

[6] אמנם על המצבה נכתב ביוזו אך בריר ונהיר כי הוא ט"ס וצ"ל גויוזו.

 מצבת רבי אבטליון גויוזו זצ"ל בבית העלמין בבירות, באדיבות מר משה מרקו מוגרבי הי"ו