הרב יוסף בן שמואל בן סיניור

הגאון הגדול כמוהר"ר רבי רחמים ברוך יוסף^[1] בן סיניור נולד בשנת תקצ"ז בעי"ת אזמיר לאביו רבי אלעזר שמואל ב"ר יוסף בן סיניור זצוק"ל.
משפחת בן סיניור^[2], משפחה חשובה עד מאוד וידועה לשם ולתהילה בעיר התורה אזמיר. זקנו של רבינו הוא הרה"ג רבי יוסף ב"ר יצחק בן סיניור זצוק"ל^[3], אשר העמיד תלמידים הרבה^[4] בעיר אזמיר, וכונה בפי כל - "המזכה את הרבים"^[5]. בנו של רבי יוסף ב"ר יצחק ואביו של רבינו הוא הרה"ג רבי אלעזר שמואל בן סיניור זצוק"ל^[6], שהיה מחו"ר אזמיר^[7]. ויבוא השלישי, הוא רבינו רבי יוסף ב"ר שמואל בן סיניור זצוק"ל.
רבינו, גדל על התורה ועל העבודה בין גדולי חכמי מתא אזמיר יע"א, וביניהם רבינו הגדול הגאון רבי חיים פלאג'י זצוק"ל^[8], בנו הגאון רבי אברהם זצוק"ל^[9] (שהיה לרבו המובהק של רבינו), אביו הרא"ש זצוק"ל ועוד.
בעודו בן ח"ל שנים, בשנת תרל"ה, נתמנה לשמש בקודש כרב, מורה הוראה וש"ץ בק"ק בוקרשט ברומניה. למעלה מט"ו שנים ישב בבוקרשט, עד לשנת תרנ"א, אז חזר לעיר הולדתו אזמיר.
בשנת תרנ"ח ביקשו אותו להם בני עי"ת בירות יע"א^[10], לבוא ולשמש כמרא דאתרא, לאחר שבמשך שנים רבות היתה הקהילה ללא רב ומנהיג. רבינו, שברח מכל צד מחלוקת, עזב את בירות לאחר כשנתיים בלבד^[11], ובשנת תרנ"ט חזר לאזמיר צור מחצבתו.
ביום כ"ד כסליו תרס"א, נבחר פה אחד לכהן כחכם באשי באזמיר, כשנה וחצי לאחר פטירת מורו ורבו החכם באשי כמוהר"ר רבי אברהם פלאג'י זצוק"ל^[12]. רבינו ישב על כס הרבנות באזמיר עד יומו האחרון, ונתבש"ם בה בשנת תרע"ז בן פ' שנים.
בספריית "אוצר אליהו" ישנו הספר "קול שחל" [דפוס ירושלים שנת תרמ"ד] לגאון הגדול כמוהר"ר רבי שבתי אקשוטי זצוק"ל מרבני קושטא וירושלים, ושם כתב על הגליון את ההערה שלפנינו אשר נדפסה בראשונה בקובץ התורני החשוב היוצא לאור עולם על ידי בית המדרש "ישיבת אליהו" - חולון, "זכור לאברהם" תשנ"א עמוד רל"ט, ונדפס בשנים בקובץ התורני "זכור לאברהם" תשפ"ב חלק ב' עמוד תשע"ו.
תודנו נתונה לר' אפרים לוי הי"ו שפתח בפנינו את ארכיון התמונות שברשותו כדי למצוא את תמונתו של מורנו ורבינו הגאון הגדול כמוהר"ר רבי יוסף בן סניור זצוק"ל.

קברו של רבינו בעיר אזמיר, באדיבות העלון "תורה וחיים" מתורתם של רבותינו חכמי וגאוני טורקיה וארצות הבלקן, גליון מס' 68 - פרשת ראה תשפ"ג