הרב יעקב טראב מסלתון הכהן

רבינו יעקב הכהן טראב מסלתון זיע"א נולד בדמשק בשנת תרי"א לאביו רבי יוסף זצ"לא שהיה איש תם וישר ומדוכא ביסורים ולא פסיק פומיה מגירסיהב, ולאימו מרת רבקה ע"ה, אשר גידלהו מנערותו על אדני התורה והיראה.

במעלליו התנכר נער וכיום עומדו על דעתו לא מש מאוהלה של תורה. את עיקר תורתו קיבל רבינו אצל מרנא ורבנא הגאון רבי יצחק אבועלפייא זצ"ל בעל ה"פני יצחק"ג, ואצל הגאון רבי עזרא מסלתון טראב זצ"ל בעל ה"מילי דעזרא"ד. רבינו זיע"א שלט בכל חלקי התורה בנגלה ובנסתר בהלכה ובהגדה, וכפי שהעיד עליו לימים ראב"ד מצרים הגאון רבי יהודא מסלתון זצ"ל, בספרו "ויאמר יהודה"ה שבעודו צעיר לימים היה נוהג מידי יום יום לקום בחצות לילה וללמוד בבית מדרשו של מהרח"ו זיע"א הנמצא בעיר דמשק בהתמדה גדולה.

בתחילת דרכו ידע מחסור גדול והפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו תדיר, לא פעם נגשו אליו ידידיו ומכריו והציעו לו להתעשר עושר רב ע"י התעסקות בעניני מסחר וכיוצ"ב בנוסף ללימודו, ובזה לחיות חיי עושר וכבוד. אולם רבינו, מאס בכל זה ולא שמע אליהם והשקיע את כל כוחו ומרצו בלימוד התורה הקדושה, וכפי שהגיד עליו ריעו הגאון רבי דוד סיתהון זצ"לו רבה של בואנוס איירס בהספידו אותו. 

עם הגיעו לפרקו, הקים רבינו את ביתו, עם הרבנית הכשרה והצנועה אשצ חבר מרת רוזה ע"ה, ולימים נולד לו בנו בכורו רבי דוד זצ"ל (אשר בסוף ימיו עלה לארנטינה) ולאחריו שני לו לו, בן זקוניו נטע שעשועיםז ר' יחזקאל ע"ה. חר' יחזקאל ע"ה, נפטר באורח טראגי בחיי אביו בדמי ימיו בן כ"ה שנה בשנת תרפ"אט מכדור טועה שפגע בו, וגדול היה הכאב מחמת שנסתלק לאחר אירוסיו ולא נכנס לחופה. צערו של רבינו היה קשה מנשוא ופטירתו הסיבה לו צער עצום, אולם אף שליבו נשבר בקרבו, העידו הסובבים אותו שלא פסק פומיה מגירסא והתמיד להשכים ולהעריב על התורה ועל העבודה כאשר היה מימים ימימה. (הקדמת אח רבינו, רבי מרדכי זצ"ל לספרו של רבינו "שארית יעקב" מערכות. ע"ש)י.


 

יושב על מדין

שמו של רבינו זיע"א יצא עד מהרה לשם ולתהילה, וכעבור זמן נתמנה להיות רב ומו"ץ בבית המדרש כוואג'א רפאל ע"ש הנדיב ר' רפאל הלוי סטנבולי ע"ה, אשר נידב מכספו בניית בית מדרש זה. בבית המדרש כוואג'א רפאל, אף שימשו שאר רבני משפחת מסלתון זיע"א.

 

רבנותו בבירות


בשנת תרנ"ז העתיק רבינו את מושבו לעיר הסמוכה בירות ושם התקבל באותה העת להיות מסדר גיטין. בקיאותו של רבינו זיע"א בעניני גיטין היו מן המפורסמים אז, וכפי שניתן להיווכח בספרו מזכרת גיטין. בב"ד, ישב יחד עם עמיתו הגאון רבי משה ידיד הלוי ע"היא ולעיתים אף דן עם הגאון רבי נתנאל חבובא ע"ה.

בשנת תרע"א עם בחירתו של ראב"ד בירות – הגאון רבי נסים דאנון זצ"ל לשמש כ"ראשון לציון" בעיה"ק ירושלים, נקרא רבינו לשמש כאב"ד ורב העיר בירות, ובמקום גדלותו שם אתה מוצא גודל ענוותנותו. על אף מעמדו הרם, היה בורח מן הכבוד ומכל צד יוהרא שייף עייל ושייף נפיק, עד שכאשר הוציא את ספריו "בית יעקב" ו"דבר טוב" ביקשוהו מקורביו ליקח הסכמה מגדולי הדור, אולם רבינו זיע"א מיאן ליקח הסכמה מחשש שמא הרבנים המסכימים יזכירו לו איזה שבח או מעלה ויחשב לו לחטאתיב.

הגאון רבי יצחק אבולעפייא זצ"ל בעל ה"פני יצחק" אשר נודע בגודל עמקותו וחריפותו, שלח אל רבינו לשואלו תוך כדי שהוא מדגיש שהוא נותן לו את השאלה בכוונה תחילה בלא דעתו כדי לידע מה דעתו, ושם מכנה את רבינו "ידיד נפשי מאור עיני מעלת הרב העצום רב כהנא". (שו"ת "פני יצחק" ח"ה סי' קס"ג ע"א).

בן המפורסמות שבתשובותיו עוסקת בפולמוס הידוע בדין הזכרת טל ומטר בארגנטינהיג אשר בזמן הקיץ יורדים שם גשמים שדעת רבינו שיש לילך אחר אותו מקום ורבים הלכו בעקבותיו.

רבינו זיע"א הנהיג את קהל מרעיתו בענווה יתירה בלי שום פניה או יוהרא, ועל אף טרדותיו ועול הציבור, לא נד מדרכי החסידות והנהיג את עדתו ביד רמה.

 בשנת תרפ"א כשיצא לאור ספרו "דבר טוב" רבינו שם אל ליבו כי בהקדמת הספר צייינו את שנת ההוצאה בשונה מתאריך השנה בה אכן נדפס הספר. רבינו, שמידת האמת הייתה נר לרגליו, עבר והגיע בכתב ידו את כל הספרים כדי שח"ו לא ימצא איזה שינוי מן האמתיד.

והיה מדי שבת בשבתו, וכן בשאר רגלי ומועדי השנה, נוהג היה רבינו לדרוש בפני קהל עדתו גדולים וקטנים ונועם אמרותיו מוסריו ותוכחותיו שיצאו מליבו הטהור, היו מתיישבים בלב שומעיהם. לא אחת היה מעורר על חובת העשירים לתמוך באותם מעוטי היכולתטו. בדרשותיו, שהיו בנויות לתלפיות, היה משלב רבינו את חידושיו מכל חלקי הפרד"ס, כאשר בתחילה נוהג היה לדרוש בעניני אגדה להמון העם, ולאחר מכן היה מפלפל בעניינים שונים בש"סטז השייכים לאותו הנושאלת"ח, ולעיתים היה משלב אף מתורת הח"ן כאשר עיני הלומד תחזינה מישרין בספריו "בית יעקב, עה"ת, ו"שארית יעקב" דרושים, ו"דבר טוב" ע"שיז.

רבינו זיע"א אף התכתב בענייני תורה והלכה עם הראשון לציון הגאון רבי יעקב שאול אלישר זצ"ל בעל ה"ישא ברכה"יח וכן ען עם הגאון רבי יהודה מסלתון זצ"ל ראב"ד מצרים בעל "וזאת ליהודה" ושא"ס.

 

ותגזור אומר ויקם לך

אףיט בקרב הגויים יצא שמו של רבינו לשם ותהילה, ונודע הסיפור אשר רווח בקרב בני העיר בירות על אודות אחד מן תושבי העיר הנוכריים, אשר גמר בנפשו להצר צעדי תושבי העיר היהודים, ובאחד מן הימים כאשר קמו המתפללים להתפלל כמידי בוקר, העיז בנפשו לעשות צרכיו בפתח בית המדרש. רבינו זיע"א נגש אליו וגער בו לחדול ממעשיו, אך ללא הועיל ודבריו נפלו על אזנים ערלות. רבינו, אשר ראהו עומד במריו, הפטיר לעברו "א"כ רצונך, תמשיך" ובכך נכנס רבינו לבית המדרש. עם סיום התפילה כאשר סיימו המתפללים את תפילתם ואת חוק לימודם, גילו למרבה הפלא את הגוי אשר עדיין עמד ללא אפשרות לזוז כלל ממקומו ועודנו שותת כבתחילה. הגוי אשר הבין סשל מי הגיע הרעה אליו, ביקש את המתפללים לקרוא לרבינו ולבקש את סליחתו. ואכן, לאחר שהבטיח לא לשוב לכיסלה עוד, רבינו נעתר לו ונרפא לו.

מעשה נוסף המתייחס אף הוא לרבינו זיע"א, נסוב על אותו גוי אשר פגש את רבינו כשהוא הולך בדרכו וניגש אליו הגוי והחל לקרוא לעברו קריאות גנאי. רבינו כדרכו עשה עצמו מן השומעים חרפתם ואינם משיבים, ולא השיב לו. אולם דעתו של הגוי לא נחה בזה עד אשר החל למשוך בזקנו תוך שהוא ממשיך לנאץ ולגדף. לאחר שסיים הלה, פנה אליו רבינו ושאלו "לאן פניך מועדות?". לשאלתו השיב הגוי שבדרכו הוא כעת לירד לרחוץ בים. רבינו שמע זאת וא"ל "אם כן, תרד" וסיים את דבריו. הגוי המשיך בדרכו, כביכול לא ארע דבר ואכן ירד לים, אולם נקלע לסערה גדולה ממנה לא שב.     


סעו המה למנוחות

פטירתכ בנו ר' יחזקאל ע"ה בטרם עת, החלישה ת רבינו ובעקבות כך אף הגיש את התפטרותו כרב העיר בירות. במכתבו מפרט רבינו את סיבת התפטרותו מחמת חולשתו וזקנותו (אולם יש התולים את התפטרות רבינו אף מחמת חוסר ידיעתו את השפה הצרפתית אשר הייתה נצרכת בכדי לייצג את הקהילה), אולם נשאר בתפקידו כראב"ד העיר וכשנתים לאחר פטירת בנו, הלך לבית עולמו בליל יום רביעי בכ"ב טבת לשנת תרפ"ג כשהוא בן ע"ב שנים כשהוא מותיר אחריו את בנו רבי דוד ע"ה וחתנו רבי יצחק טראב ע"הכא. כבוד גדול עשו לו במותו בבכי גדול והספד, בין הסופדים ספד לו הגאון רבי דוד סיתהון זצ"ל (הרה"ר ואב"ד בעיר בואנוס איירס) בזה"ל: "ומדי דברי, חובה עלינו לספוד ולבכות על מות הכהן הגדול, חסידא קדישא ופרישא, בכו אחי בכו רעי, על ספר תורה שנשרף ואותיות פורחות. אם באתי להגיד שבחיו תכלה היריעה מלהכיל. ענוה יתירה אישתכחת ביה. לילה כיום יאיר כחשכה כאורה על העבודה והתורה והיד כותבת ומשרטטת חדושי תורה. הכל עונים אחריו מקודש, דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. מאס בכל חמדי תבל ושקד על התורה בפרנסה חסירה. תורתו לשם שמים, מאנשים הנאמנים והצדיקים". (הספד זה הובא בספר יעלה הד"ס לגאון רבי דוד סיתהון זצ"ל בדרוש לנשמת הצדקת ד' קמ"ז והלאה ע"ש עוד).

כמו כן הספידו שאר בשרו כמוהר"ר רבי יהודה מסלתון אב"ד מצרים, הובא בספרו "ויאמר יהודה" (דף ס"ט ע"ב) ובין דבריו אמר: "הא וודאי יאות לן למבכי כי סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות, והבכי והמספד עלך חסרונינו כי אבדנו רועה נאמן, שלם הוא ושלמה משנתו, ראשית חכמה יראת השם וענוה גדולה מכולם. חכם בנסתר ובנגלה, נכנס לפרד"ס ויצא בשלום" וכו' ע"ש עו במה שהאריך לסופדו.

על מצבת ציונו נכתב:

"פה נטמן הארי במסתרים, בר אוריין ובר אבהן, מזרע קודש טהור, זרע גברים, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת ומישרים. בשלום ובמישור הלך ורבים השיב מעוון בתוכחות ומוסרים. המזכה את הרבים ומאיר לאר"ץ ולדרים. הלא הוא הרב הגדול החסיד העניו, השקדן בתורה, ר"מ ור"מ כקש"ת כמהר"ר יעקב טראב נ"ע תנצב"ה. נתבקש לישיבה של מעלה ויצאה נשמתו בטהרה ליל רביעי בעשרים ושנים לחדש טבת שנת התרפ"ג ליצירה.

 

פעולת צדיק לחיים

רבינו זיע"א הותיר אחריו את חיבוריו הגדולים, ספר דרושים בשם "דבר טוב" ובו דרושים על סדר מועדי השנה. ספר זה הדפיסו רבינו בחייו לעת זקנותו. בהקדמתו מציין רבינו ברוב ענוותנותו את הסיבה שגרמה לו להוציא את ספרו וז"ל "ובהגיע עת פקודתי אנה אלך לעזרה ומי יהיה עלי סתרה להקל עונשי מעלי אשר לא אוכל שאתו. לכן, בראותי שאני זקנתי ושבתי ולא ידעתי יום מותי, גמרתי בדעתי לצער עצמי צער הגבוה ולהוציא לאור מחברתי זאת, דרושים אשר ברבים דרשתי מדי שבת בשבתו. זה חלקי מכל עמלי כדי שיהיה לי לזכר עולם לע"נ ולכפרת נשמתי בעלותי ההרה ברצונו" וכו' עכ"ל. לשם הוצאת ספרו, נעזר רבינו בנדיב הר"ר עזרא ענזרות ע"ה ורבינו אף זוכרה לו לטובה בהקדמתו ע"שכב

כשבע שנים לאחר פטירת רבינו, נדפס ספר "שארית יעקב" ח"א דרושים (נדפס בשנת תר"ץ בירושלים ע"י אחיו של המחבר הרב מרדכי רב ק"ק אחיעזר בניו יורק, וע"י הרב רפאל מנחם מערבי ע"ה), וח"ב העוסק בהלכות גיטין והלכות סנהדרין והלכות מלוה ולוה על הרמב"ם ומערכות בהלכה (נדפס בשנת תרצ"ב בירושלים ע"י אחיו הנ"ל, ובסיוע חתן רבינו הרב יצחק הכהן ע"ה).

מלבד חיבורים אלו שנדפסו כאמו, הותיר רבינו אחריו חבורים נוספים בכתובים אשר היו תחת יד בנו רבי דוד זצ"ל ובהם ספר הדרושים לחמשה חומשי תורה "בית יעקב". ספר זה נדפס כמ' שנה לאחר פטירתו בשנת תשכ"ד כאשר אז הודפס ח"א על חומשים בראשית שמות ויקרא. לאחר זמן י"ל ח"ב שכלל בתוכו חומשים במדבר דברים, ונדפס בשנת תשל"ב ע"י בן אחיו של המחבר הרב ציון ב"ר מרדכי רב קהילת אחיעזר בברוקלין בסיועם של נדיבי עם.

חיבור נוסף הותיר רבינו על מסכת "אבות" אשר עדיין נמצא בכ"י (אצל מר אליהו זיתוני הי"ו).

הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בהסכמתו לספרו של רבינו על התורה "בית יעקב" ח"ב (שיצא ע"י אחיו רבי מרדכי זצ"ל רב ק"ק אחיעזר בניו יורק), הפליג בשבח רבינו זיע"א בזה הלשון "פעולת צדיק תמים, הרב הגדול מעוז ומגדול, פה מפיק מרגליות, דורש כתרי אותיות, זך וישר פועלו כמהר"ר יעקב טראב הכהן מסלתון זצ"ל רב ואב"ד בירות" עכ"ל.

 

ת.נ.צ.ב.ה

 

תודתנו נתונה לכבוד מעלת הר"ר יוסף טראב מסלתון הי"ו, מהדיר ספרו של רבינו "שארית יעקב", שבאדיבותו נתן לנו לפרסם את קורות חייו של רבינו. 

 




א. נלב"ע בשנת תר"ג לחודש ניסן. בהספדו של רבינו על אביו (נדפס בספרו דבר טוב) כתב וז"ל: "אשר כל העם אשר בשער, יעידון על גודל תרומות מדותיו למפורסמות אין צורך בראיה. מה נענה אנן הבנים בניו, מה נדבר ומה נצטדק, אשר מנעורינו גידלנו על התורה וכו' ביראת השם וכו' נפל נזרנו, מאנה הינחם נפשנו, בצרה גדולה זו אשר היא פסידא דלא הדר" עכ''ל. וע"ע בדרוש ב' לזכר אביו מש"כ.

ב. כ"כ רבינו בהקדמתו לספר דבר טוב.

ג. אין הדבר ידוע ע"פ הכתובים, אולם כן נראה. ורבנו זיע"א מכנהו בספרו (שארית יעקב) "גדול הדור האחרון מאריה דאתרין".

ד. אין הדבר ידוע ע"פ מקורות, אולם הדבר כן נראה ממש"כ לשלוח להגאון רבי עזרא מסלתון זצ"ל והיא נדפסה בספרו (מילי דעזרא אה"ע סימן א') וז"ל: "שאלה מעי"ת בירות יע"א, מעלת עט"ר מוה"ר המופלא וכבוד ה' מלא, רבין חסידא ראב"ד מקודש, כקש"ת כמהר"ר עזרא הכהן טראב יצ"ו יחש"ל כיר"א". (ובתשובה החזיר לו "רב אחא משבחא ובסימו דרוחא, רחם רחמתים, מזוקק שבעתים, מני"ר רב הכולל אור הגולל כמוהר"ר יעקב הכהן טראב יחשל"א", ומההפרש בלשונות אתה למד כן) וידוע הדבר שבני משפחת מסלתון בדרך כלל למדו אצל בני משפחתם וכן נראה לפי הפרש השנים, וע"ע בשארית יעקב ח"ב הלכות מלוה ולוה פ"ג ה"ד דכתב רבינו ז"ל: "והרציתי דברים אלו לפני מי שגדול עט"ר צרור המור דודי לי מעלת הרב משה הכהן טראב יצ"ו ואמר לי" וכו' עכ"ל

ה. עיין בהקדמת בן דודו של רבינו הרב יהודה חיים מסלתון ע"ה בהקדמתו לספרו שארית יעקב ח"ב.

ו. בספרו "יעלה הד"ס", וראה לקמן שהובא חלק מהספדו.

ז. כך רבינו מכנהו בהקדמתו לספרו "דבר טוב". 

ח. כמובא בהקדמת בן דודו של רבינו, הרב יהודה חיים מסלתון ע"ה, לספרו "שארית יעקב" ח"ב. (יש לציין שדבר פטירתו גרמה אף להתפטרות רבינו מתפקידו כרב העיר וכמובא לקמן).

ט. מפי מר אליהו זיתוני הי"ו.

י. בעניין הזכרת גשמים בחו"ל, כתב לשלוח לו הגאון רבי יהודא מסלתון אב"ד מצרים בכדי לידע דעתו, ובתשובתו כתב לו וז"ל: "ואען ואומר ידידי מה תשאל ממני ומה ידעתי ולא תדע כי לא הנחת פינה וזוית ואנה אני בא, ובפרט בעת הזאת אשר ה"א הדימני מי ראש ולענה השקני וכו' ושבתי בשלום לכל אשר באהלו אוהל ישרים הכ"ד נא"ה הכו"ח בדמע רב, הצעיר יעקב יוסף הכהן טראב" עכ"ל. ונראים הדברים שנכתב מכתב זה לאחר פטירת בנו.

יא. כן נראה ממש"כ רבינו בספרו מזכרת גיטין סימן ב' וז"ל: "וגט זה נעשה ע"י אני, ומעלת הרב כמהר"ם ידיד ומעלת הרב נתנאל חבובא שנמצא אז בעירנו בירות" עכ"ל.

יב. רבינו זיע"א בהקדמתו לספרו דבר טוב כתב וז"ל: "ועוד קאמינא כי דרך הרבנים המסכימים ומעריבים להגדיל בתואר המחבר ומעלתו, ואני חוששני מחטאת פן יהיה לי לתקלה להכביד עונשי עלי אחרי מותי, לכן מנעתי את עצמי" וכו' עכ"ל.

יג. והיא נדפסה בשו"ת "מילי דעזרא" ושם הסכים לדעת הגר"י מסלתון זצ"ל אב"ד מצרים כיע"ש, ונדפס ב"שארית יעקב" החדש, בסוף מערכות, יע"ש.

יד. ספר "דבר טוב" אינו מצוי בזמננו, אולם ממעט הספרים שנותרו, ניתן לראות את כ"י רבינו בכולם.  

טו. שארית יעקב ח"א בדרוש לשבת הגדול, וכן היה מעורר בדרשותיו על חובת שמירת קדושת הבית.

טז. עיין ב"שארית יעקב" הנד"מ בסוף מערכות.

יז. עיין בספר "שארית יעקב" ח"א (שבקרוב י"ל בס"ד) וכן הוא בספרו "דבר טוב" ע"ש.

יח. בספרו "דבר טוב" בדרוש א' להספד מספידו רבינו, בין היתר כתב עליו "ויסע מלאך האלהים, ראש הממשלה, גאון עוזינו, מחמד עינינו, אי"ש היש"ר, משיירי כנסת הגדולה וכו' אור ישראל וקודשו" וכו' עכ"ל. 

יט. עובדא זו ושלאחריה מקובלת שהייתה אצל רבינו, וכך מספר מר אליהו זיתוני הי"ו.

כ. כן מובא בכתבי העתים של אותו הזמן  (הובא ע"י מר אליהו זיתוני הי"ו).

כא. מהקדמת רבינו לספרו "דבר טוב" נראה דהיו לו עוד בנות, אולם אין ידוע שמותם.

כב. ילה"ס שהנ"ל השתתף אף בהוצאת ספר שארית יעקב כמובא בהקדמה לשארית יעקב ח"א ע"י המלה"ד.

   

אתר זה נבנה באמצעות