הרב שבתי בחבוט


הרב שבתי בחבוט

הרב שבתי בחבוט (1870, כ"ג בשבט ה'תר"ל - 26 באפריל 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חאלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.
נולד ביפו למשפחה ספרדית-מערבית. אביו, הרב שלמה בחבוט, היה מקובל מישיבת חסד אל בירושלים, שעלה בצעירותו לארץ ישראל מרבאט שבמרוקו.
בילדותו למד לימודי חול בבית ספר אליאנס, לצד לימוד תורה מפי מלמדים ורבנים בני העדה הספרדית ביפו. בנוסף, למד במשך הזמן שפות שונות, ושלט באנגלית, צרפתית וטורקית (לצד עברית, לאדינו וערבית).
בגיל בגרות עבר לירושלים ונישא למזל בת עזריה די-בוטון (מעולי סלוניקי). בשנים הבאות למד ש"ס ופוסקים מפי הראשון לציון הרב יעקב מאיר, וכן הוסמךלרב בבית המדרש לרבנים באיסטנבול.
בשנת 1906 מונה לחבר בית הדין הרבני ביפו ובהמשך לאב בית הדין. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוגלה לסוריה, ושימש כרב הקהילה היהודית בקיליס שבצפון-מערב המדינה (כיום חלק מטורקיה). בעקבות יציאתו של הרב חזקיה שבתי לבואנוס איירס בשליחות גיוס כספים עבור בית יתומים בשנת 1921, מונה הרב בחבוט לכהן במקומו כרבה הראשי של חלב. בשנת 1924 פרש מתפקידו, לאחר שהרב חזקיה שבתי חזר משליחותו, ודרש את התפקיד בחזרה, על אף שנבחר ברוב גדול להמשיך לכהן בתפקיד.

החל משנת 1925 ועד פטירתו בשנת 1948, כיהן כרבה הראשי של לבנון, לאחר שהוזמן לכהן במשרה על ידי בני הקהילה היהודית. לאורך שנות כהונתו עודד את חברי הקהילה לגלות עניין רב יותר ביהדות ולחזק את זיקתם למסורת, לצד הפתיחות למודרנה ולהשכלה כללית. כן פעל לחיזוק הקשרים עם היישוב היהודי בארץ ישראל ולתרומה לבניינו.בשנת 1939 היה מועמד למשרת הרב הראשי לתל אביב, אך לבסוף לא נבחר.
הלך לעולמו בביירות בשנת 1948 (י"ז בניסן ה'תש"ח) ונקבר בה. בשתדלנות בנו בן-ציון בחבוט, הובא לקבורה בירושלים בכ"ז באדר ב' ה'תשי"א, על אף המתיחות בגבולות באותה תקופה.

חתימת קודשו של ר' שבתי בחבוט עם חותמת בית דינו - מתוך ארכיון כתביו אשר בספריית "אוצר אליהו" - חולון

אתר זה נבנה באמצעות