חכם יעקב עובדיה בגדדי

חכם יעקב בגדדי נולד בשנת תרס"ו (1906) בביירות להוריו סלמן ושמחה. הוריו נולדו בעיראק והתחתנו בה ובשנת תרס"ג (1903) עברו להתיישב בביירות שבלבנון. לאחר שלוש שנים בבירות, נולד להם בנם הבכור יעקב עובדיה.

חכם יעקב גדל בביירות ובהיותו בן 14 שנים נסע אל דודו בברזיל. בברזיל למד מקצועות הקודש והתורה, חזנות, שחיטה ומילה. געגועיו לבית הוריו היו חזקים, ולאחר זמן חזר לביירות. בביירות השלים את לימודיו אצל הרב חכם אליהו כאביה זיתוני זצ"ל ואצל הרב הראשי הרה"ג שבתי בחבוט זצ"ל. בתקופת לימודיו בבירות הכיר את רוזה בחבוט (אשר הגיעה מירושלים לבירות יחד עם אמה חסיבה כדי להיות אחות בית חולים גרמני בעיר) ואותה נשא לאישה.

לחכם יעקב ואשתו רוזה נולדו חמשה ילדים: הבכור שלמה (מוני) ע"ש אביו סלמן, דוד, אלגרה, רות, ומשה.

השם בגדדי נדבק במשפחה בעקבות כך שאביו של חכם יעקב – סלמן, הגיע מהעיר בגדד שבעיראק. בשיבתו בבירות נהג תמיד להכניס אורחים לביתו. ביתו היה רוב הזמן פתוח לרבים. כאשר דיברו ביניהם אנשים אמרו "לאן הולכים? אל הבגדדי (העיראקי)" וכך לאחר זמן נהפך שם המשפחה לבגדדי.

בבירות שימש חכם יעקב כשוחט, מוהל, וכחזן בבית הכנסת אליאנס. עד היום זכור חכם יעקב בקרב אנשי הקהילה כחזן למופת בעל קול ערב במיוחד. בחודשי הקיץ כאשר היו נוסעים לערי הנופש, היה חכם יעקב נוסע אל הכפר בחמדון ושם שימש גם כן כחזן בבית הכנסת. חכם יעקב אהב מאוד את עבודתו בקהילה ואף אנשי הקהילה אהבו אותו מאוד ועל כן היה לו קשה מאוד לעוזבם. לפני עזיבתו, החליט בליבו להכין את דור ההמשך ולימד את חבריו הרה"ג יעקב עטיה זצ"ל, חכם רפול מהדב זצ"ל, והרב אברהם עבאדי זצ"ל.

בשנת תשי"ח (1957) בחג החנוכה, עלתה המשפחה לארץ הקודש. בתחילה גרה בבית הבן הבכור מוני (אשר הגיע לארץ תקופה מסוימת קודם לכן), כדי לא לקבל דירה במעון עולים מהסוכנות. לאחר חצי שנה קנה הרב דירה בנווה שאנן בתל אביב, שם גם הייתה קהילה סורית בתוכה הרגיש חכם יעקב כמעט כמו בבית בשל הקרבה בין המסורת של יהודי לבנון למסורת יהודי סוריה. על אף עלייתו ארצה, ליבו היה עדיין בקרב הקהילה שכל כך אהב אשר נשארה עוד בלבנון. לכן, כאשר הייתה העלייה ההמונית של יהודי לבנון ארצה בשנות תשכ"ז/ח (1967-1968), היה ביתו של חכם יעקב מעין תחנת דרכים לכל אחד מאנשי הקהילה שהיה צריך את עזרתו.

כאשר רוצים לתאר במספר מילים את חכם יעקב ע"ה אומרים כולם שהוא היה אדם חם בעל לב רחב ופתוח לכולם. כך חונך בבית הוריו וכך נהג אף הוא. כך נהג גם עם אנשי ביתו ומשפחתו וגם לכל אדם זר שהגיע לביתו. עד היום זכורה לכולם דמותו המיוחדת אשר התבטאה גם ברוחב ליבו וגם בשירתו החזנית המיוחדת.

בשנת תשמ"ב ביום כ"ו בשבט כאשר היה בגיל 75 שנים, נפטר חכם יעקב לבית עולמו באופן פתאומי מדום לב ונקבר בבית העלמין בחולון.

ת.נ.צ.ב.ה

 תודתנו נתונה לביתו היקרה הגב' רות יערי (בגדדי) תמ"א, על שכתבה קורות חייו של אביה אלו, למען יזכר בקרב קהילת יהודי לבנון לעד.

קברו של חכם יעקב עובדיה בגדדי בבית העלמין בחולון.