חכם רפאל (רפול) מהדב

חכם רפאל (רפול) מהדב נולד בבירות לאביו שלמה (סלים) ואמו גרסיה. אביו שלמה עבד בתור חייט, ונשא לאשה את גרסיה לבית דיוואן. חכם רפול מהדב היה בין היתר שוחט, מוהל, חזן בבית הכנסת של אלייאנס ואחראי על החשבונות וגביית הכספים בבית הכנסת. כל פעולותיו במלאכת הקודש היה עושה תמיד אך ורק לשם המצווה. לא לקח פרוטה מאיש בעבור דבר מצווה שעשה עבורו. כאשר בא אליו תלמיד כדי ללמוד מלאכת שחיטה או מילה היה חכם רפול מברכו שלא תהיה תלויה פרנסתו במצוות האלו ויזכה לעשותם לשם שמים.

בנוסף היה לחכם רפול בית דפוס יחד עם אחיו ששון אשר נקרא דפוס האחים מהדב.

את מקצוע השחיטה למד חכם רפול אצל מורו ורבו הרב חכם אליהו כאביה זיתוני זצ"ל. ימי השחיטה היו ראשון שלישי וחמישי כאשר בימי ראשון היו כל השוחטים מקבלים את חלקם מתוך ממה ששחטו (כעין מתנות כהונה). בחודשי הקיץ היו עולים כל התלמידים לביתו של הרב חכם אליהו כאביה לכפר הנופש עאליי למשך שלושה חודשים וממשיכים ללמוד שם מלאכת השחיטה. בערב יום הכיפורים שחטו כפרות, המנהג היה שלבן מביאים תרנגול זכר ולבת תרנגולת נקבה, ואם היתה אישה בהריון היו שוחטים שניים.

מסופר על חכם רפול שהיה קר רוח שאין כמוהו. לא היה כועס מעולם.

בנוסף מספרים עליו שהיה בעל חוש הומור מפותח מאוד. כאשר היתה באה אליו אשה בהריון ושואלת אותו מה יוולד לה, תשובתו תמיד היתה: בת. במידה ואכן נולדה בת, היתה האשה חוזרת לומר לו תודה. במידה והיה נולד בן, היתה האשה שואלת אותו: "למה אמרת בת? והרי נולד לי בן?!" חכם רפול היה עונה לה: "אם הייתי אומר לך שיוולד בן, ולבסוף נולדה בת, היית מצטערת על לדת הבת שהרי ציפית לבן. עכשיו כאשר אמרתי לך שתוולד בת, כבר הכנתי אותך מראש לא לשמוח יותר מידי, ואם נולד לך בן אז זכית והרי לך לשמוח". עוד סיפור על בדרנותו של חכם רפול, מספרים שהייתה אחת המיילדות בעיר בירות שהיה לה מנהג קבוע. כאשר נולד בן היתה יוצאת מהחדר כשהיא מחייכת צוהלת ושמחה. לעומת זאת כאשר היתה נולדת בת, היתה יוצאת בשקט עם פרצוף חמוץ. כאשר נולדה בתו של חכם רפול, הגברת גרסיה (ארזי) תמ"א, יצאה המיילדת בפרצוף קשוח כהרגלה, ואמרה לחכם: "נולדה בת". הסתכל עליה חכם רפול ושאל: "רק אחת??" מיד צחקה המיילדת וצחקו עמם יחד כל הנוכחים במקום. כך היה חכם רפול, "משמח אלוהים ואדם".

חכם רפול התאפיין במיוחד בפשטותו, בצניעותו ובכבוד האדם שהיה חולק לזולת. אשתו מרים לבית קישיק ע"ה, הייתה בת כהנים. פעם אחת, לאחר נישואיהם כאשר היתה כלה טריה, מרוב טרדותיה נשרף לה האוכל אשר בישלה עבור בעלה. בשארית כוחה הצליחה להציל מן התבשיל מה שנותר בתקווה שבעלה יאכל ויערב לו עד כמה שאפשר. כאשר הגיע בעלה חכם רפול, הגישה לו מן האוכל, והוא אכל האוכל בהנאה. לאחר שבירך ברכת המזון קרא לאשתו בחביבות ואמר לה: "מרי, יכול להיות שבטעות שכחת מעט זמן את האוכל על האש?" ענתה לו אשתו: "ימחל לי בעלי, מה לעשות שהייתי ממהרת ושכחתי בטעות?" ענה לה החכם: "אין דבר! ברוך ה' מה שהיה אכלנו ושבענו וברכנו והיה טעים". עד כדי כך הקפיד לא לכעוס ולכבד את אשתו. מספרים עוד שהיה מקפיד עד מאוד לא להשתמש לצורך עצמו באשתו משום שכוהנת היתה. מעולם לא ביקש מאשתו מאומה מנעליים ועד כוס מים, היה מבקש מבתו קאמו והיא היתה משרתת אותו. 

חכם רפול מהדב נפטר בתאריך ח' סיוון תשמ"ד בניו יורק. בהלוויתו שאלו המספידים מדוע נפטר חכם רפול דווקא בח' סיוון? מדוע לא לפני כן? ואמרו שמה שזכה להפטר מן העולם דווקא בח' בסיוון מוצאי חג השבועות (מוצאי יו"ט שני בחו"ל) כדי שיזכה ללימוד חג השבועות של ילדיו וכך נפטר מן העולם מתוך תורה וקדושה.

תודנו נתונה לביתו היקרה הגב' גרסיה ארזי תמ"א, אשר הקדישה מזמנה בעבורנו וסיפרה לנו קורות חייו של אביה זצ"ל למען יעמדו ימים רבים.

חתימתו של חכם רפול מהדב ע"ה מתוך פנקס האירוסין של בירות שנמצא בספריית "אוצר אליהו" בחולון