העיר טראבלוס[1] - עיר נמל, השוכנת בחוף הים התיכון, בצפון לבנון.
כבר באיזור שנות ה-ש' של האלף ה-ד' (המאה ה7 לספיה"נ) ישנם תיעודים על הימצאותה של קהילה יהודית במקום. באותה העת, בתחילת תקופת שלטון האיסלאם, הקים מושל סוריה משמר מיוחד של לוחמים יהודים בצבאו, להגנה מפני התקפות הביזנטים. לאחר כ400 שנה לערך, עת אשר הח'ליף אל-חאכם הטיל מגבלות על פעילות דתית שאינה איסלאמית בתחום שלטונו, נפגעו בפרעות היהודים ורכושם, ובית הכנסת נסגר והפך למסגד. משבטלו גזירות השמד, הקימוהו היהודים מחדש.
בשנת ד'תתרמ"ט (1289) עת באו הממלוכים את העיר, החריבוה, ובנו תחתיה עיר חדשה במקום סמוך, והקהילה היהודית הוקמה בה מחדש. עוד יצויין כי באותו הזמן היתה בעיר גם קהילה קראית וקהילה שומרונית.
הגאון רבי יצחק משען היה רבה של קהילת יהודי העיר טראבלוס בצפון לבנון בשנות הש' המוקדמות לערך (אמצע המאה ה16 לספיה"נ).
רבינו גדל ככל הנראה בצפת, וזכה להימנות על תלמידיו של מו"ר רבי משה מיטראני המכונה המבי"ט שהיה חברו של מרן הקדוש רבינו יוסף קארו זללה"ה. בנוסף היה הר"י משען חברם של מהר"ם אלשיך ר' חיים בר יצחק החבר, ור' אברהם בן אשר מאר"ץ[3].
לרבינו, כמה תשובות מרבו הגדול המבי"ט זצ"ל. אחת מהם[4] היא משנת הש"ד בה מכנה אותו רבו "ואתה כריע כאח לי החכם כהר"י יצחק משען יצ"ו, מרביץ תורה בקהל קדוש קהל סינים".
בשאלה אחרת[5] ששלח רבינו לרבו המבי"ט, כנראה משנת השכ"ג[6], קורא לרבו "אדוני מורי ועטרת ראשי, תפארת הדור נר"ו", וחותם את השאלה "נאום תלמידך יצחק משען". בשאלה נוספת[7] לרבו משנת השכ"ט חותם רבינו "נאום דורש מאת אדוניו, יחישה התשובה מדרך דמשק או מאשר יהיה, ובזה אמצא חן לאדוני ולישיבה המהוללה משתחוה מרחוק, יצחק משען".
לצערינו לא עלו בידינו פרטים רבים אודות חייו של רבינו ומשפחתו, אך מצאנו שככל הנראה נתבש"ם בשנת השל"ו[8].
ת.נ.צ.ב.ה
[1] העיר טראבלוס או בשמה האחר "טריפולי", מכונה גם "טראבלוס אל שאם" – כלומר העיר טראבלוס השייכת למחוז "שאם", סוריה הגדולה, זאת כדי להבדילה מן העיר טראבלוס בירת לוב המכונה "טראבלוס אל מגרב" – טראבלוס של המערב. בתנ"ך נקראת העיר בשם "סין" או "סינים" וכך נקראת גם בספרות חכמי ישראל.
[2] מסעות של ר' בנימין ז"ל, עמ' י"ט.
[3] עיין בשו"ת אבקת רוכל למרן מוהר"י קארו זצ"ל סי' ע"ג, שם חתום רבינו על אישור לתשובת מרן בסי' הקודם יחד עם מוהר"ם אלשיך והר"ח החבר הנ"ל.
[6] ציון השנים בשאלות הבאות ראה להחוקר מאיר בניהו, יוסף בחירי, ירושלים תשנ"ד, עמ' קט"ז.
[8] לוינשטיין ר' יוסף בן אברהם, דור ודור ודורשיו, וורשא תר"ס, דף לא, א. אות תשצ"ג. שם מכנהו "הגאון ר' יצחק משען מקהל סינים. ה"א של"ו".