הרב משה ברון

הרב משה ברון (בראון) זצ"ל, נולד בעכו לאביו יהושע אליעזר (שהיה בנו של אחד מגדולי חכמי העיר ברודי שבגליציה), ולאמו שמחה (מזל).

מקורה של משפחת בראון הוא מחבל גליציה שבמזרח אירופה, השוכן כיום בין פולין לרוסיה. הסבא מתואר כאדמו"ר (למרות שלא ידוע לנו במדויק מי הוא היה, אבל וודאי הוא שהיה אדם גדול ומנהיג גדול), והעמיד תלמידים רבים בעי"ת ברודי. בברודי נולדו לרב הנ"ל ולאשתו שלשה בנים: יהושע אליעזר, ראובן, ועוד בן ששמו לא ידוע. בשנת תר"ל (1870) לערך, עזבו שלושת האחים את העיר ברודי (בעודם צעירים למדי), ועלו על אניה בדרכם לארץ ישראל. במהלך עצירת ביניים בטורקיה, ירד האח שלישי (אשר לא נודע שמו) מהאוניה, והתיישב לו בטורקיה. שני האחים האחרים, יהושע אליעזר וראובן המשיכו בדרכם לארץ ישראל והתיישבו בעיר עכו. לאחר כמה שנים יצא ראובן את עכו ועבר להתגורר בעיר חיפה יחד עם חלק ממשפחתו. כמה מהילדים אף עברו לתל אביב. אודות משפחת יהושע אליעזר, חלקם נשארו בעכו וחלקם עברו לצידון. יהושע אליעזר נשא לאשה את שמחה (המכונה לעתים גם בשם "מזל"), אשר נפטרה בבירות ביום ד' שבט תר"ץ (02.02.1930).

ארבעה בנים היו להם ליהושע אליעזר ולאשתו שמחה. הבכור, רבינו הרב משה נולד בשנת תרל"ו (1876). לאחר כ4 שנים, נולד אחיו חיים בשנת תר"ם (1880). בשנת תרמ"ג (1883) נולד הבן השלישי שמעון. בנוסף היה כנראה עוד בן בשם לייזר(?).

כאמור, רבי משה ברון נולד בשנת תרל"ו (1876) בעכו. למד בבית הספר של חברת כי"ח - "אלייאנס" בחיפה, ולאחר מכן למד באוניברסטת ירושלים. את לימודיו התורניים השלים לאחר מכן בישיבת "מאה שערים".

בתקופה שלאחר מכן (באיזור שנת תרס"ז 1907), העתיק מושבו לעי"ת צידון, שם נשא לאשה את שרה (שרינה) בת דודו ראובן (אחי אביו) ודודתו רבקה (לבית יישבי). בתקופה זו בשבתו בצידון, מונה למנהל האזורי של חברת "זינגר" – חברת מכונות התפירה הראשונה, וניהל את כל האיזור שמצידון ודרומה עד עכו. 

רבי משה שלט בשפות רבות, וביניהן: עברית, ערבית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, יידיש וטורקית. בעקבות כך, הוא יצר קשרים ידידותיים עם "מוטאסארף" - מושל העיר מטעם השלטון העות'מאני, והיה נציג הקהילה היהודית אצל ממשלת טורקיה, על מנת לפתור את בעיותיהם היומיומיות של אחיו היהודים. מאוחר יותר, נבחר לנשיא המועצה הקהילתית הישראלית של צידון, ומונה לרבה הראשי של העיר. בנוסף, בשנת תרע"ג (1913), הוא מונה לקונסול כבוד של ממשלת ספרד.כרטיס ביקור של הרב, כחכם באשי של צידון.
(באדיבות משפחת ברון הי"ו).במהלך מלחמת העולם הראשונה המצב בעיר צידון היה קשה ביותר. על מנת להציל את חייהם של צעירים יהודים רבים ולמנוע מהם לצאת למלחמה, הנפיק להם הרב ברון (בתפקידו כקונסול כבוד) תעודות זהות ספרדיות. מעשה זה, הביא לכך שלרבים היתה אפשרות לעזוב את לבנון בזכות ה"אזרחות הספרדית" ולהגר ליעדים שונים ברחבי העולם, ובמיוחד לעיר "ריו דה ז'נירו" בברזיל.

בשנת תרפ"ב (1922) נבחר הרב משה ברון לנשיא הגדול של לשכת הבונים החופשיים בצרפת לאזור סוריה ולבנון. הוא היה "פרנקופיל", ונתן כמה וכמה שירותים לצרפת. לאור יחסיו הדיפלומטיים הכבירים, הוא עוטר ב"לגיון הכבוד" על ידי הגנרל דה גול במהלך ביקורו בצידון.

ביום ראשון, א' אלול תש"ח (05.09.1948), נחנך בית הכנסת של עיירת הנופש "בחמדון" שבהרי השוף בלבנון. במעמד חנוכת בית הכנסת, נערכה גם החופה הראשונה שהתקיימה שם, ע"י הרב משה ברון זצ"ל, לחתן נסים בן יצחק זיתוני, עב"ג פרידה בת אברהם מוואס.

כדרכם של החכמים, היתה לו לרבי משה זצ"ל ספריה גדולה וחשובה בביתו, והיה כל מבקש ה', יבוא לביתו של הרב ברון לשבת ולהגות בתורה. בסביבות שנת התשי"ב 1952 (מטה/מעלה), כאשר עברה משפחת הרב ברון מצידון לבירות, דאג בנו אלי ע"ה להעביר את כל תכולת הבית כולל הספריה החשובה לביתו בבירות. בשנת תרל"ו (1976) לערך, העבירה הגב' ורה ברון ע"ה כלתו של הרב (אשת בנו אלי), את הספריה ל"מדרש אל מן". כמה חודשים לאחר מכן, הגיעו למקום פורעים ערבים רשעים, ויוציאו לרחובה של עיר את כל תכולת בית המדרש כולל ספריית הרב ברון זצ"ל, ולדאבונינו הרב שרפו הכל באש.

לרבי משה ולאשתו שרה היו 3 ילדים:

בשנת תרע"ג (1913) נולד להם בנם הבכור – לוזאריו (אליעזר). בשנת תרע"ה (1915) נולדה להם בת, ושמה ויקטוריה. בשנת תרע"ז (1917) היתה שמחה מהולה בעצב במשפחת הרב. מצד אחד נולד בן שלישי ויקרא שמו בישראל אלי. אך מנגד, לצערינו הרב, קשתה הלידה על היולדת אשת הרב והיא נפטרה בלידה, ונקברה בבית העלמין בעיר צידון.

לאחר מספר שנים, התחתן רבי משה בשנית עם פאולינה בתם של הרב חיים אליהו דאנה (רבה של בירות), ואשתו מרת במבה לבית פוליטי. מנישואים אלו, לא זכה רבינו לילדים.

בשנת תשט"ו (1954) נפטרה פאולינה, אשתו השניה של הרב ברון לבית עולמה. לאחר כשנה בלבד, הסתלק גם רבי משה בעצמו לבית עולמו, ביום ג' טבת תשט"ז (18.12.1955), ונקבר בעיר בירות והוא בן 79 שנים.

[הרינו לציין, שאת השרשרת ולוח "עשרת הדברות" העשוי מכסף המופיעים בתמונת השער, נהג הרב ברון לענוד בכל אירוע רשמי].

תודתינו נתונה לצאצאי הרב, מר מוסי ברון הי"ו – מילאנו, ומר אורי ברון הי"ו – ישראל, על איסוף החומר הרב והתמונות החשובות עבור המאמר.

מצבת קברו של הרב ברון זצ"ל בבית העלמין היהודי בבירות