הרב שאול (שחוד) שרים

הרב שאול (שחוד) שרים נולד בעוב"י חלב היא ארם צובא שבסוריה ביום כ"ד כסליו תרע"ה, לאביו ר' משה שרים ע"ה ולאמו מרת צלחה ע"ה.

בגיל צעיר התייתם מאביו, ולמד תורה אצל הגאון הרב משה טוויל (ראש ישיבת "דגל תורה") בבית המדרש "בית נשיא" בעירו חלב. במשך זמן מה, לימד בתלמוד תורה של בית הכנסת ג׳מיליה בעיר.

לאחר קום מדינת ישראל בשנת תש"ח, החלו פרעות ביהודי חלב. הרב יחד עם משפחתו ורבים מיהודי העיר, היגרו לעי"ת בירות יע"א אשר שימשה להם שנים רבות כמחסה.

עם הגיעו לבירות התקבלו הוא וידידו הטוב מו"ר הרב יעקב עטיה זצ"ל לשמש כמורים בביה"ס תלמוד תורה "סלים טראב", והעמידו תלמידים הרבה. בבירות הסתופף בחברת חכמי העיר, הרב הראשי הרב בן ציון ליכטמאן זצ"ל, הרב אליהו כאביה זיתוניה זצ"ל, הרב הראשי לצידון הרב משה ברון זצ"ל, ועוד. כמו"כ היה במחיצת חבריו החכמים שהגיעו עמו מחלב וביניהם הרב יעקב עטיה זצ"ל, הרב צאדק הררי זצ"ל, הרב יצחק שחיבר זצ"ל ועוד.

בשנת תשי"ט, עם עליית הרב הראשי הרב בן ציון ליכטמאן לארץ ישראל, התמנה תחתיו הרב שחוד שרים לכהן כרבה הראשי של בירות. במשרה זו כיהן ח"י שנים, והיה רבה האחרון של העיר.

את מקום מושבו קבע במדרש "בית כאביה זיתוניה", שם הרביץ תורה לקהל והשכים והעריב בכל ימות השבוע. בבוקר השכם למדו זוהר וערכו עליו סיום פעמיים בשנה, ובחודש אלול סיימו את תקוני הזוהר. לאחר לימוד הזוהר, למדו עם הרב בצוותא חוק לישראל, ולאחמ"כ התפללו שחרית. אחה"צ קבע הרב שיעור במשניות, ובין מנחה לערבית נתן דרשה לקהל. לאחר ערבית קבעו סדר לימוד בצוותא.

בשבתות וחגים התפלל הרב בבית הכנסת הגדול "מגן אברהם". בשבתות של ספירת העומר היה מתפלל מנחה גדולה בביהכנ"ס "אספאניול" לעדת יוצאי טורקיה ושאלוניקי. לאחר התפילה נתן שיעור בפרקי אבות, אל מול קהל רב אשר היה מתדפק על פתחו של בית הכנסת ומסתופף בצילו על מנת לשמוע את דרשתו של הרב.

מחזה מרהיב במיוחד, היה לראות את הרב כשהוא רוקד בהקפות של שמחת תורה. הולך מבית כנסת לבית מדרש ומבית מדרש לבית כנסת ורוקד בהתלהבות עצומה, וזאת כדי לשמוח עם הקהל ביום שמחתה של תורה.

הרב נטל חלק פעיל מאוד בהברחה וסיוע לצעירים שברחו מסוריה ללבנון ודאג להעלותם לארץ. פעילות זו היתה בשיתוף פעולה צמוד עם מר אלברט עבדאללה אליה הי"ד - מזכיר הקהילה. פעילות זו לא מצאה חן בעיני הסורים, אשר חטפו את מר אלברט אליה, כנראה לדמשק, ומאז נעלמו עקבותיו. הרב המשיך לבד בפעילות תוך סיכון אישי גדול אשר כלל מגעים סודיים עם שליחים מישראל. בראשית שנת תשל"ז אירעה תקרית חמורה שנראה כי בעקבותיה גמלה ההחלטה בליבו לצאת מלבנון. ביום אחד, כשנסע מבחמדון לבירות, חטפו אותו מחבלים, (כנראה מארגון החזית העממית) ונתבקש להתלוות אליהם. המחבלים עברו בשלום שני מחסומים של החזית העממית שהוצבו ברחובות העיר. המחסום השלישי היה מאוייש על ידי אנשי פת"ח, וביניהם פלסטיני אשר נהג למכור ביצים בחנות קטנה מול בית כנסת "מגן אברהם". הכל ידעו שהוא עויין לקהילה, ובכל זאת הרב הקדים לו שלום כל בוקר, וקנה ממנו כשהיה צריך. אותו פלסטיני שזיהה את הרב, אמר לו "חכם! מה אתה עושה פה?" החל ויכוח בין המחבלים, כאשר אנשי הפת"ח ביקשו למסור לידם את הרב, התפתחו יריות ביניהם והרב נשלח מהמכונית על ידי אנשי הפת"ח, אשר הביאו אותו בפני הצורר יאסר ערפאת שר"י. הוא אמר לו שאין לו מאבק נגד היהודים אלא נגד מדינת ישראל, ושלח אותו במכונית שלו למשרדו שליד כניס "מגן אברהם". מכאן אנו למדים, שהרב ניצל בזכות זה שנהג להקדים שלום לכל אדם, אפילו למחבל.

מלבד כל זאת, יש לציין את השתדלותו הרבה של הרב למען העברת ספריית "אוצר אליהו" מלבנון לארץ ישראל.

כאמור, בשנת תשל"ז עזב את בירות ועבר יחד עם משפחתו לברזיל. בברזיל כיהן כרבה של ק"ק "מקור חיים" עד יומו האחרון.

הרב שאול שחוד שרים נפטר בסאו-פאולו ביום כ"ב תמוז תשנ"ט ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.

התודה והברכה לבנו, מר שלמה לויתן - שרים הי"ו, שסייע לנו בכתיבת קורות חייו של אביו זצ"ל.